לאחרונה נשים רבות פונות למרפאות בבקשה של "בדיקת שד שגרתית".
בניגוד לדעה בציבור כמות מקרי סרטן שד בעולם איננה בעליה.

בפגישות עם המטופלות הן מדווחות לי כי הרגשתן היא שסרטן השד הפך ל"מגפה" ובכן, ממש לא כך.

עקב הפתיחות הרבה, גם של חולות וגם של אמצעי התקשורת מרבים לדבר ולעסוק בכך.
מהנתונים הקיימים כיום נצפה כי גיל הופעת המחלה הינו מוקדם מעט משהיה בעבר.
יתכן וזאת עקב אמצעי אבחון העומדים לרשותנו המאפשרים לנו גילוי מוקדם יותר של סרטן שד.
כלומר: אם בעבר עקב חוסר בצילומים ובדיקות סרטני השד התגלו בגיל מעל 50, היום ניתן לאתר אותם בגיל צעיר יותר ממש בתחילתם, הודות לאמצעי ההדמיה שברשותנו.

בישראל האוכלוסיה שנמצאת בסכון הגבוה ביותר הינה אוכלוסיית הנשים הערביות.
אצל נשים אלו הגידולים מופיעים בגיל צעיר יותר והינם אלימים יותר.
במשך השנים שמתי לב שקיים חוסר ידע אצל מטופלות לגבי נושאים הקשורים לאיתור סרטן שד

לדוגמא:
באיזו תדירות צריך לבקר רופא לשם בדיקת שד?
איזו בדיקת הדמיה מתאימה למטופלת מסוימת?
באיזו תדירות לבצע בדיקת הדמיה?
מה צריך לעשות כדי למנוע סרטן שד?
האם לבצע בדיקה גנטית לסרטן השד?
האם מותר לי להשתמש בגלולות?
האם אני יכולה להשתמש בטיפול הורמונלי חלופי?
האם אני יכולה לעבור טיפולי פוריות?

חייבים להבין שרק 10% מכלל סרטני השד הינם על רקע גנטי ולכן החשיבות של בדיקות שגרה רצופות גם אצל נשים ללא רקע משפחתי.

עיקר עיסוקי מעבר לבדיקות השד הוא גם לייעץ איזו בדיקה לעשות ומתי, ולנהל מעקב ראוי שמטרתו לגלות גידול שרק החל ולאפשר למטופלת להגיע להחלמה מלאה מהמחלה.